| Jewiki unterstützen. Jewiki, die größte Online-Enzyklopädie zum Judentum.
Helfen Sie Jewiki mit einer kleinen oder auch größeren Spende. Einmalig oder regelmäßig, damit die Zukunft von Jewiki gesichert bleibt ... Vielen Dank für Ihr Engagement! (→ Spendenkonten) |
How to read Jewiki in your desired language · Comment lire Jewiki dans votre langue préférée · Cómo leer Jewiki en su idioma preferido · בשפה הרצויה Jewiki כיצד לקרוא · Как читать Jewiki на предпочитаемом вами языке · كيف تقرأ Jewiki باللغة التي تريدها · Como ler o Jewiki na sua língua preferida |
Aw HaRachamim
Aw HaRachamim (hebräisch אַב הָרַחֲמִים „Vater der Gnade“ oder „Gnädiger Vater“) ist ein jüdisches Gedenkgebet, das im späten elften oder frühen zwölften Jahrhundert geschrieben wurde, nach der Zerstörung der aschkenasischen Gemeinden rund um den Rhein von christlichen Kreuzfahrern während des ersten Kreuzzuges. Zunächst erschien es als Gebetsbuch im Jahre 1290 in der Tradition des Nosach Aschkenas (hebräisch נוֹסַח אַשְׁכְּנַז) und Nosach sfarad (hebräisch נוֹסַח סְפָרַד) und ist Teil des wöchentlichen Schabbat. In einigen Gemeinden wird es noch seltener vorgetragen, so am Sabbat vor Schawuot und Tischa beAv. Das „Jiskor-Gebet“ schließt mit Aw HaRachamim ab, das für die Gebete aller jüdischer Märtyrer betet.[1][2]
Text und Übersetzung
„
אָב הָרַחֲמִים שׁוכֵן מְרומִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקוד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּות הַקּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמותָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיות גָּבֵרוּ לַעֲשׂות רְצון קונָם וְחֵפֶץ צוּרָם.
יִזְכְּרֵם אֱלהֵינוּ לְטובָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עולָם. וְיִנְקום לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלהִים. הַרְנִינוּ גויִם עַמּו כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּום וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתו עַמּו:
וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לא נִקֵּיתִי וַיהוָה שׁכֵן בְּצִיּון:
וּבְכִתְבֵי הַקּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יאמְרוּ הַגּויִם אַיֵּה אֱלהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
וְאומֵר, כִּי דורֵשׁ דָּמִים אותָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:
וְאומֵר, יָדִין בַּגּויִם מָלֵא גְוִיּות מָחַץ ראשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים ראשׁ:
“
„Der Vater des Erbarmens, er schenke Erbarmen dem Volke der "Beladenen", gedenke des Bundes der Altvordern, rette unsere Seelen von unglücklichen Stunden, scheuche die böse Sinnlichkeit zurück von den "Getragenen" und begnade uns zur Rettung für die Ewigkeiten und erfülle unsere Bitten nach dem Maße des Guten, des Heiles und des Erbarmens […] Der in den Höhen trohnende Vater des Erbarmens möge mit seinem mächtigen Erbarmen die Liebgeweihten, Geraden und Ganzen, die heiligen Gemeinden bedenken, die ihr Leben für die Heiligung des göttlichen Namens hingegeben, die geliebt und hold waren in ihrem Leben und auch durch den Tod sich nicht von ihm trennen ließen. Leichter waren sie als Adler und stärker als Löwen den Willen ihres Eigners und das Verlangen ihres Hortes zu vollbringen.
Gedenke unser Gott, ihrer zum Guten mit den anderen Gerechten Zeiten und voll bringe die Rache des vergossenen Blutes seiner Diener, die es in der Lehre Mosche's, des Mannes Gottes, geschrieben ist: Wachet Völker, heiter seines Volkes Loos, denn das Blut seiner Diener rächt er, und wendet Rache auf seinen Feinde zurück, und seine Menschenerde sühnt sein Volk Und durch die Hand Deiner Diener, die Propheten ist geschrieben: Was ich auch verziehen, ihr Blut habe ich nicht verziehen, und Gott wohnt noch zu Zion. und die den heiligen Schriften ist gesagt: Warum sollen die Völker sagen: wo ist ihr Gott ? Werde er erkannt unter den Völkern als Rache des vergossenen Blutes Deiner Diener ! Und er sagt: Daß der für jedes vergossene Blut Rechenschaft Fordernde ihrer hat gedacht, nicht das Geschrei Bescheidener vergessen hat. Und er sagt: Er wird einst unter Völkern das Leichenvolle richten, nachdem er das das über mächtige Land gebietende Haupt gespalten, das, weil es uns dem ihm am Wege fließenden Strom trinkt, darum stolz sein Haupt erhebt.“[3]
Einzelnachweise
- ↑ Edward Foley: Worship Music: A Concise Dictionary. 2000, S. 24.
- ↑ S. Baer (Rabbi): Siddur Avodath Yisrael. Roedelheim, 19th century.
- ↑ Samson Raphael Hirsch: Siddûr tefillôt Yiśrāʾēl/ übersetzte 3. Aufl., Frankfurt am Main: Kauffmann, 1921, S. 339 und S. 351–352.
| Vorbereitung |
Birchot ha-Schachar בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר | Akedah עֲקֵדַת יִצְחָק - הָעֲקֵידָה | Korbanot קָרְבָּנוֹת |
|
| Psuke desimra |
Mismor Schir (Psalm 30) (מִזְמוֹר שִׁיר (חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד | Baruch sche-amar "(בָּרוּךְ שֶׁאָמַר (והיה העולם" | Hodu "(הוֹדוּ (לה' קראו בשמו", Mismor le-Toda (Psalm 100) מִזְמוֹר לְתוֹדָה | Jehi kewod "(יְהִי כְבוֹד (ה' לעולם" | Hallel (Aschrej + Psalme 146, 147, 148, 149 und 150) | Baruch Adonai Le’Olam בִּרְכַּת בָּרוּךְ ה' לְעולָם | wa-jewarech David "( וַיְבָרֶךְ דָּוִיד (את ה' לעיני כל הקהל" | Atah Hu Adonai le-wadecha "אַתָּה-הוּא ה' לְבַדֶּךָ" | As Jaschir "(אָז יָשִׁיר (מֹשֶׁה ובני ישראל" | Jischtabach "(יִשְׁתַּבַּח (שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ" | |
| Kerngebete |
Barchu (בָּרְכוּ (אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ | Birkat Jozer Or בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר | Ahawa rabba תְּפִילַת אַהֲבָה רָבָה / בִּרְכַּת אַהֲבָה רָבָה | Schma (שְׁמַע (יִשְׂרָאֵל | Emet we-Jaziw אֱמֶת וְיָצִיב; | Amida תְּפִילַת הָעֲמִידָה | Keduscha תְּפִילַת קְדוּשָּׁה | |
| Abschluss |
Tachanun תַּחֲנוּן | Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Aschrej joschwej wejtecha (אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ(עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה | Psalm 20 | U-wa le-Zion "ובא לציון" | Alejnu leschabe'ach (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ (לַאֲדוֹן הַכֹּל, | Schir schael Jom שִׁיר שֶׁל יוֹם | Kaddisch | En Kelohenu אֱין כֱּאלֹהֱינוּ |
| Mincha |
Aschrej joschwej wejtecha אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ | Torah 1, 5 | Amidah | Keduscha תְּפִילַת קְדוּשָּׁה | Tachanun תַּחֲנוּן | Alejnu leschabe'ach עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ | Kaddisch |
| Maariv |
Barechu (בָּרְכוּ (אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ | Ha-Maariw Arawim הַמַעֲרִיב עֲרָבִים | Ahawat Olam אַהֲבַת עוֹלָם | Schma (שְׁמַע (יִשְׂרָאֵל | Emet we-Emuna בִּרְכַּת גְּאוּלָּה / בִּרְכַּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה | Haschkiwenu הַשְׁכִּיבֵנוּ | Baruch Adonai Le'Olam בִּרְכַּת בָּרוּךְ ה' לְעולָם - יִרְאוּ עֵינֵינוּ - | Chatzi Kaddisch קָדִישׁ לְעֵלָּא - חֲצִי קַדִּישׁ; | Amidah תְּפִילַת הָעֲמִידָה | Kaddisch Schalem קָדִישׁ תִּתְקַבַּל - קַדִּישׁ שָׁלֵם ; | Alejnu leschabe'ach (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ (לַאֲדוֹן הַכֹּל, | Kaddisch Awelim קָדִישׁ אֲבֵלִים - קָדִישׁ יְהֵא שְׁלָמָא רַּבָא מִן שְׁמַּיָא |
| Sabbat |
Erweitertes Psuke desimra (Psalmen 19 · 34 · 90 · 91 · 135 · 136 · 33 · 92 · 93) | Nischmat (נִשְׁמַת (כָּל-חַי תְּבָרֵךְ אֶת-שִׁמְךָ | Schochen Ad שׁוֹכֵן עַד | Hallel | Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Jom Tow Toravorlesung קְרִיאַת הַתּוֹרָה | Haftara ההַפְטָרָה | Aw HaRachamim אַב הָרַחֲמִים | Musaf תְּפִלַּת מוּסָף | Birkat Kohanim בִּרְכַּת כֹּהֲנִים | Anim Smirot אַנְעִים זְמִירוֹת | Zidkatcha Zedek (צִדְקָתְךָ צֶדֶק (לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמתֶ | Al ha-Nissim עַל הַנִסִּים |
| Dieser Artikel basiert ursprünglich auf dem Artikel Aw HaRachamim aus der freien Enzyklopädie Wikipedia und steht unter der Doppellizenz GNU-Lizenz für freie Dokumentation und Creative Commons CC-BY-SA 3.0 Unported. In der Wikipedia ist eine Liste der ursprünglichen Wikipedia-Autoren verfügbar. |